"ערב טוב חני, מקווה ששלומך בטוב!
פונה אלייך כמי שאני מזהה כדמות מקצועית מעורבת ומשפיעה ברפואת נשים", כתבה לי מישהי ערב אחד, וסיפרה לי סיפור עגום וכואב על יחס מחפיר, אלים ופוגעני, שקיבלה מרופאת נשים.
בסוף ההודעה היא כתבה: "המדהים הוא שחיפוש מידע שקשור אליהוהיא שעשיתי היום הוביל אותי לתלונה קשה כלפיה בפייסבוק מלפני שש שנים, ותגובות רבות של נשים שהעלו תלונות שונות. רופאה של קופת החולים כמובן. אולי את יכולה לעזור ולפעול בנושא הכל כך רגיש הזה?".
עניתי לה שאני מצטערת לשמוע, ושגם אני חוויתי על בשרי אלימות דומה בסוף ההריון האחרון שלי; הביקור כולו היה פטרוני ומתנשא, והשיא היה בבדיקת האולטרסאונד, בזמן שהרופאה העבירה את המתמר על הבטן-חודש-שמיני שלי, היא מלמלה בקול "אין דופק, אין דופק, אין דופק... אה, הנה הדופק!".
ואני שכבתי שם נתונה לחסדיה, והרגשתי קורבן חסר אונים.
הבעיה שאין מה לעשות בנידון. אנחנו קהל שבוי, חסרות אונים. ידוע שמצב הגינקולוגיה בארץ הוא על הפנים, אבל זה מה יש.
ואולי אנחנו לא ממש חסרות אונים?
אולי כן יש לנו בחירה?
אם נצליח רגע להסתכל מעבר לפטרנליזם הרפואי, נבין שאנחנו הלקוח והרופאים הם נותני שירות, חיוני ככל שיהיה. ואם אנחנו הלקוח, אסור לנו לקבל ולהשלים עם שירות סוג ד', גם אם נותן השירות למד 10 שנים רפואה בטכניון וסיים בהצטיינות.
אבל אנחנו עוד לא שם, יש לנו עוד דרך.
רופאי נשים הזויים (לא כולם, כמובן! יש גם רופאים מדהימים) יכולים להמשיך להוציא עלינו את הקריזות והסטיות שלהם, וקופות החולים יפהקו מול עוד מייל עם תלונה ויעבירו לארכיון.
*****
ד"ר פאץ' אדאמס, ממייסדי הליצנות הרפואית, הצליח לחולל מהפיכה מדהימה בבתי החולים בעולם; אדאמס, המאמין כי לא ניתן להפריד בין בריאות הגוף לבריאות הנפש, המשפחה והעולם, הצליח להכניס את השמחה והליצנות למבצר הרפואה הרציני והמנוכר, המקדש את המחקר הקר. אדאמס התפרסם בזכות ההצלחה המסחררת שלו, והמאבק שלו להכנסת הליצנות הרפואית לבתי החולים הפך לסרט הוליוודי מצליח.
גם בעידן שלנו, עם כל המודעות שיש לנו לנושא והליצנים הרפואיים הרבים שנמצאים בבתי החולים, עדיין קשה לנו לקבל שהנפש היא חלק קריטי בריפוי.
פעם, למשל, כתבתי פוסט עם תיאור של אלימות רפואית, ומישהי הגיבה לי שם: "זה שרופא לא נחמד זה לא אומר שהוא לא מקצועי". המשפט הזה מייצג הלך מחשבה נפוץ, ואולי אנחנו אפילו חושבים שנחמדות סותרת מקצועיות.
אבל אולי הגיע הזמן לשנות את הלך המחשבה הקורבני הזה?
אולי נחמדות קודמת למקצועיות, כמאמר חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה"?
*****
אם הנפש חיונית כל כך לתהליך של ריפוי והחלמה של הגוף, על אחת כמה וכמה בתהליך ריפוי והחלמה של רחם ואיברים אינטימיים.
אבל אם אין לנו מה לעשות מול איש מקצוע שמנצל את מעמדו לפגוע, מה עוד אפשר לעשות?
לקחת אחריות על ההחלמה שלנו, ולבחור בטיפול מיטיב ונעים, ולהביא ריפוי למקום הכל כך רגיש הזה.
בדיוק בדיוק בשביל זה יצרתי את הסדרה המרפאה שלי, "בסיס האם".
אם חווית לידה טראומטית והגוף מתקשה להחלים;
אם "נקרעת מאהבה" ונותרת מצולקת;
אם את חווה כאבים ביחסים/ וגיניסמוס/ חווית פגיעה בעברך והכאב נותר שם.
אני רוצה שתדעי שיש רפואה אחרת בעולם. יש החלמה חומלת, כזו שמאפשרת לך את המרחב והקצב שלך.
ויש לי קורס חדש ומהמם, שמאפשר לך פרטיות מלאה, ואם תרגישי צורך תוכלי גם להתייעץ איתי ואפילו לקבל ליווי בטלפון.
כל מה שאת צריכה לעשות זה לבחור להיות שם
בשבילך.
コメント